התעמרות בעבודה

ממחקר שנעשה בארץ עולה כי יותר ממחצית מכל העובדים השכירים בישראל עוברים התעמרות בעבודה בצורה כזו או אחרת במהלך עבודתם. נוסף על כך, 45% מהעובדים אשר עוברים התעמרות בעבודה סובלים מבעיה בריאותית כלשהי וכ-10% מן ההתאבדויות בארץ נובעות מהתעמרות בעבודה. אם לא די בכך על מנת להבין עד כמה המצב חמור – פרסם משרד הכלכלה בשנת 2019, נתון המצביע על כך שהמשק מפסיד 2 מיליון ימי עבודה בכל שנה כתוצאה מתופעה זו.

התעמרות בעבודה הוא מונח כולל, משפטי וסוציאלי, שניתן לייחס להתנהגויות פוגעניות מצד המעסיק או מי מטעמו, שהן משפילות את העובד, מבזות אותו, פוגעות בו או שמות אותו ללעג. התנהגות זו יכולה ללבוש מספר צורות, החל מהצורה הפשוטה ביותר כגון צעקות, השפלות ואיומים, וכלה בדרכים "מתוחכמות" יותר שבבסיסן ניתן לעבוד יחס מתעמר, כגון מתן משימות משפילות, משימות שאינן הולמות את כישורי העובד, ביקורת יתר, התנהגות דקדקנית, האשמות שווא, פגיעה במעמדו, הטלת משימות שאינן חופפות את שעות העבודה, התעלמות מהעובד ובידודו החברתי, ועוד.

על פי פסיקת בתי הדין לעבודה, התעמרות בעבודה מתגבשת כאשר לא מדובר בהתנהגויות חד פעמיות אלא בהתנהגויות חוזרות ונשנות, באופן היוצר לעובד סביבת עבודה עוינת ומשפילה. 

נכון לחודש דצמבר 2020, אין בארץ עדיין חוק שאוסר באופן מפורש על התעמרות בעובדים. קיימת אמנם הצעת חוק משנת 2015, שנושאת את הכותרת: הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ה–2015, ואף מאפשרת להגיש תביעת פיצויים כנגד הגורם המתעמר, אולם הצעה זו טרם הבשילה עד כה. 

אולם, במסגרת פסק הדין בתיק סע"ש 38335-03-14 מנחם (מני) נפתלי נ' מדינת ישראל ובנימין נתניהו, קבע בית הדין כי העובדה לפיה הצעת החוק טרם אושרה סופית, איננה מונעת הגשת תביעות ופסיקת פיצויים בגין עילות התעמרות בעבודה, וזאת כשם שניתן היה להגיש תביעות בגין הטרדה מינית בטרם נחקקה החקיקה הספציפית בעניין זה. שכן, לעתים החקיקה משקפת תופעות הקיימות כבר בחברה, ואשר רק לאחר זמן ניתן להם ביטוי בחקיקה. עוד קבע בית דין לעבודה כי  איסור ההתעמרות בעבודה, נובע מחוזה העבודה בין העובד למעסיק, מהחובה לבצעו בתום לב, מהזכויות שנקבעו בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ומתקנת הציבור.

חשוב לדעת – להגשת תלונה נגד מעסיק, בגין התעמרות בעבודה – יש מחיר. העובד בהחלט עלול לשאת בו.

חשוב לתעד את כל ההתכתבויות וחילופי הדברים בינך לבין המעסיק (שיחות, מיילים, מסרונים וכו')

איך עושים את זה? מהם הצעדים שיכול עובד לנקוט – כדי לצמצם את הפגיעה בו, בשעת "מאבק" עם המעסיק? 

להלן מספר טיפים לעובד פגוע שמנסה לשנות את המצב.

  • הקף את עצמך ברשת תמיכה: שתף חברים, קרובי משפחה וכל מי שיכול לתמוך בך,
  • אל תפעל ללא ייעוץ משפטי. 
  • תעד את כל ההתכתבויות וחילופי הדברים בינך לבין המעסיקים (שיחות, מיילים, מסרונים וכו'). 
  • אל תתעלם מנורות אדומות: אם יש חשש לשימוש לרעה בכוח ואם המעסיק נראה לך "מגזים" בדרישותיו או בהתנהלותו, פנה לייעוץ בהקדם. ייעוץ טוב וחיוני – מומלץ בכל שלב. 
  • אל תתפשר בגלל "יוקרה": גם כשמדובר במעסיקים "נחשבים", אישים בכירים ומקומות עבודה נחשקים; וגם אם התברגת לתפקיד "חלומי" ו"שווה": אל תתעלם ואל תמשיך "לבלוע בשקט". זכור כי הפגיעות במצב כזה יגבו ממך מחיר – לטווח הארוך.   

תחומי התמחות נוספים

שימוע בעת פיטורין

למעסיק אסור לפטר עובד לפני שערך לו שימוע. זכות זו נשענת על ההכרה מהפסיקה בזכותו של עובד להמשיך בעבודתו; זכות שניתן לשלול אותה ממנו רק

דיני עבודה

תכלית משפט העבודה היא להגן על העובד. ההגנה על העובד מתבטאת בדאגה שהכבוד והחירות, שמהם נהנה העובד כאדם, יובטחו לו גם בעבודה. דאגה זו כופה

עבודה מהבית

משבר הקורונה השפיע רבות על שוק העבודה בכלל ועל העובדים בפרט. עשרות אלפי עסקים נאלצו לוותר על משרדים ולשלוח את העובדים לפעול מהבית. היתרונות לעבודה

צרו עמנו קשר

דילוג לתוכן